rebalancing

דמיינו עץ ששותלים בעציץ כדי לגונן עליו ולתמוך בו בצעירותו, ועד שלב מסויים הוא גדל יפה, מניב ומתפתח,
אבל באיזשהו שלב העציץ צפוף עבורו ולא יכול לאפשר לו לצמוח עוד.
כאן בעצם מתחיל מאמץ ומאבק על החיים- או שתיפסק הגדילה ובהמשך אולי יופיע חולי כלשהו, או שתהיה
הקשבה לצורך החדש והעץ ישתל מחדש באדמה מזינה יותר שתאפשר לו להמשיך לצמוח ולהתרחב.

ריבאלאנסינג זו טכניקת מגע שעובדת עם רקמה בגופנו הנקראת פאשיה (FACIA).
הפאשיה נמצאת בקשר ישיר בין הגוף הפיזי למתחים הרגשיים שבתוכנו ומושפעת ממצבי לחץ שונים, מחלות,
תאונות וניתוחים.

לרוב, בשנים הראשונות לחיינו הגוף שלנו מתעצב לצורה או מבנה מסוים- צורת ״שריון״ ייחודית שמגבשת את
הנראות החיצונית שלנו.
ה״שריון״ הזה הוא מה שמגן עלינו מפני החוץ, הוא נוצר מהתארגנות של אותה רקמת פאשיה שעוזרת
ודואגת לספק הגנה למקומות שהמערכת שלנו זיהתה כחלשים או חשופים. פעולה כזאת נוצרת לרוב בעקבות
פגיעה שקרתה (פיזית או רגשית) ואחריה צורך שלא קיבל מענה.
‏ה״שריון״ הזה שלנו הוא בעצם הדרך שלנו לקיים תקשורת לא מילולית עם החוץ. ככה מתעצב דפוס ההליכה
שלנו, דפוס הנשימה, האזורים הדחוסים יותר ופחות, הרגשות שקשה יותר להרגיש ועוד.
בעצם, ככל שהשריון שלנו דחוס יותר וטונוס השרירים שלנו צפוף יותר, נצטרך תחושה יותר חזקה באותו
מקום כדי להרגיש.

הכוונה שלנו בטיפול היא לרכך את אותו שריון ולהחזיר את היכולת להרגיש גם בעוצמות עדינות יותר, קשובות
יותר ונינוחות יותר.

כשזה קורה, אנחנו מצד אחד פוגשים את תבנית ההגנה הפיזית והרגשית שעזרו ליצור את אותו ה״שריון״
ומצד שני, אנחנו מאפשרים למערכת העצבים הלא רצונית שלנו הזדמנות לפעול ולווסת את עצמה קצת אחרת
מהדפוס הרגיל והמודע, מה שמשפיע גם על השרירים ומאפשר למבנה הכללי שלנו להתארגן מחדש.
הגוף שלנו, כמו החיים, משתנים כל הזמן, לפעמים לאפשר לשינוי במבנה הפיזי יכול לתמוך בנו מול השינויים
השונים.

מטרת הריבאלאנסינג היא לא ״לתקן״, אלא לרכך את השריון הגופני ולהצליח לייצר בגופנו עצמאות תנועתית
ותחושתית איפה שזה אפשרי לאותו אדם ובקצב שלו, כדי שיוכל לשפר את רמת הקשר שלו עם המציאות
מבחוץ ומבפנים ולהחזיר קלילות תנועה, יציבה בריאה ושמחה לגוף.